בשנה האחרונה התאהבתי בכלים של יצירה ב-AI. הם מאפשרים לי לבנות סרטונים שלמים – עם סיפור, דימויים, תנועה ורגש – גם כשאני לבד, גם כשאין לי צוות, וגם כשאין לי מושג איפה להתחיל. אז אם גם לכם יש רעיון שמבקש להפוך לסרטון – הנה בדיוק איך אני עושה את זה, שלב אחרי שלב.
שלב 1: רעיון
השלב הראשון הוא להבין מה אני רוצה ליצור – לא מבחינת טכניקה, אלא מבחינת תוכן. זה יכול להיות קונספט פשוט כמו "מסע של דמות בעיר", "שינוי עונות", או "תמונה שמתגלה לאט". אני כותבת משפט אחד שמתאר את הרעיון המרכזי. לפעמים מוסיפה מילים שקשורות לאווירה או לתחושה. אין צורך בתסריט – רק כיוון ברור.
שלב 2: רפרנסים
אחרי שיש לי רעיון, אני אוספת רפרנסים – דימויים, סרטונים, תמונות, צבעים או כל דבר שעוזר לי להגדיר את הסגנון והאווירה. אני משתמשת ב־Pinterest, סרטונים מ־Instagram או TikTok, תמונות שלי, או סצנות מסרטים. אני לא מחפשת להעתיק – אלא לזקק שפה חזותית.
אם יש דמות ראשית, אני מדמיינת אותה: מה היא מרגישה, מה היא לובשת, איך היא הולכת, מה מעסיק אותה. אני מחפשת השראה לפרטים הקטנים שיבנו אותה לעומק ויחזקו את הרעיון שלי. אם זו סצנה או מקום – אני שמה לב לתאורה, צבעים, טקסטורות.
שלב 3: סטוריבורד
בשלב הזה אני בונה רצף.
לא צריך תסריט – רק לפרק את הסרטון לשלבים: התחלה, אמצע, סוף.
למשל:
- הדמות מתעוררת
- יוצאת החוצה
- פוגשת מישהו
- משהו משתנה
אני מוסיפה תיאור קצר לכל סצנה, כולל אווירה ותחושה. בשלב הזה אני גם חושבת על הקצב של הסרט – איטי או מהיר – ואפילו על מוזיקה שתשפיע על ה-flow. אני עובדת עם לוחות השראה (כמו Canva או Miro), או פשוט קובץ Google Docs עם טקסטים ותמונות.
שלב 4: יצירת תמונות
אני בוחרת את הכלי – בדרך כלל Midjourney או Astria – ומתחילה ליצור את התמונות לפי הסצנות שבניתי.
אני לא מייצרת "תמונה אחת לכל סצנה", אלא מפרקת כל פעולה לשלבים.
למשל, אם הדמות פותחת דלת:
- צועדת לכיוון הדלת
- מביטה בידית
- מושיטה יד
- פותחת
ב־Midjourney אני כותבת פרומפטים שמדויקים לכל שלב – עם תאורה, תנועה, רקע.
ב־Astria אני בונה מודל מותאם כך שהדמות תשמור על עקביות לאורך הסצנות.
בדרך כלל אני יוצרת כמה גרסאות לכל שלב – כדי שתהיה לי בחירה וגמישות בהמשך.
שלב 5: הנפשה
אני מעבירה את התמונות לכלי הנפשה – לפי הצורך:
לפני ההנפשה אני לפעמים עושה תיקוני פוטושופ בסיסיים לתמונות – מסדרת עיוותים קטנים או מלטשת אזורים בעייתיים.
בחלק מהכלים אפשר להגדיר פריים ראשון ואחרון – זה עוזר לשמור על המשכיות בתנועה.
בד״כ מתקבל מקטע של 5–10 שניות, אבל לא תמיד כולו שימושי – אז אני עורכת וחותכת רק את מה שעובד.
חשוב להבין שהתוצאה לא תהיה תמיד מדויקת – לפעמים משהו ישתנה בדרך, וזה חלק מהעניין.
מי שעובד עם AI צריך לדעת גם לשחרר, ולא לנסות לשלוט בכל פריים.
שם קורה הקסם.
שלב 6: עריכה וסאונד
אני עורכת את הווידאו הסופי בתוכנה כמו CapCut או Premiere.
מסדרת את הסצנות לפי הרצף, מוסיפה מעברים עדינים, טקסטים לפי הצורך, ומתחילה לעבוד עם סאונד.
אני עורכת לפי קצב ולפי רעיון – לא לפי חוקים.
לפעמים אני מוסיפה מוזיקה שנוצרה במיוחד ב־SUNO, ולפעמים בוחרת משהו פשוט מספרייה.
אם יש קריינות – אני יוצרת אותה ב־ElevenLabs.
אני גם מוסיפה אפקטים קטנים כמו צעדים, פתיחת דלת או רוח – זה נותן עוד שכבת עומק.
בסוף אני בודקת אם הכל זורם, אם הקצב נכון, ואם הסרטון מעביר את מה שהתכוונתי.
אם לא – אני מתקנת. וזה בסדר.
סיכום
יצירת סרטון ב-AI זה תהליך – לא קסם בלחיצת כפתור.
צריך לחשוב, לתכנן, לנסות, לבדוק, ולפעמים גם להתחיל מההתחלה.
אבל עם כל הכלים שיש היום – הרעיון הכי קטן יכול להפוך לסרטון מלא חיים, גם בלי ציוד, תקציב או צוות.
הכי חשוב לא לפחד להתנסות. להתחיל בקטן, לשחק עם הכלים, ולא לחכות לרגע "המושלם".
הוא לא יגיע – אבל אם תתנו לדמיון שלכם להוביל ולכלים לעזור, הוא גם לא צריך.
